מעוניינים לקבוע מה ייעשה בגופכם באם חלילה תסבלו ממחלה חשוכת מרפא?
רוצים להסמיך אדם קרוב שאתם סומכים עליו לקבל בשמכם החלטות באשר לפרוצדורות רפואיות מצילות חיים?
מה הכלים המשפטיים שהחוק מקנה לנו ומה ההבדל בין ייפוי כח מתמשך לייפוי כח לפי חוק החולה הנוטה למות?
כל התשובות במאמר שלפנים:

ביהדות ובמדינת ישראל ישנו דגש רב על קדושת החיים, בשבועת הרופא כמו בכתבי קודש ניתן לראות את החשיבות שיש בהצלת חיי אדם ושמירתו בחיים. יחד עם זאת, מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חרטה על דגלה את החשיבות העליונה בחירותו של כל אדם להיות אחראי על גופו ועל חייו. 

מה גובר במצב בו אדם סובל ממחלה חשוכת מרפא וחוות דעת רפואית מורה כי אותו אדם לא יחיה יותר מ-6 חודשים? האם קדושת החיים גוברת או האוטונומיה של אותו אדם להחליט כיצד ומתי לסיים את חייו?

בשנת 2005 ביקשה מדינת ישראל להתמודד עם השאלה המורכבת הזאת כאשר חוקקה את "חוק החולה הנוטה למות", חוק אשר התעורר לחיים עם כניסת "ייפוי הכח המתמשך" לחיינו. 

לפני שנצלול לתחולת החוק חשוב לדעת שגם אם דאגתם לייפוי כח מתמשך ואף פירטתם בו הנחיות מדויקות באשר לאופן הטיפול שהייתם רוצים לקבל או להימנע מלקבל, באם תוגדרו חלילה כמי שנשארו להם 6 חודשים לחיות, ההנחיות הרפואיות מכוח ייפוי הכח המתמשך, בחלקו הרפואי, יהיו חסרי כל תוקף ולא יחולו !!

חוק החולה הנוטה למות קובע שמצבו הרפואי של אדם יקבע ע"י חוות דעת רפואית של רופא אחראי או מוסמך ומגדיר 2 מצבים עיקריים:

חולה הנוטה למות – חולה במחלה חשוכת מרפא אשר גם אם יינתן לו טיפול רפואי תוחלת חייו לא תעלה על 6 חודשים. 

חולה בשלב סופי – חולה אשר מצוי במצב רפואי שבו כשלו כמה מערכות חיוניות בגופו, וגם אם יינתן לו טיפול רפואי, תוחלת חייו לא תעלה על שבועיים. 

בכל אחד מהמצבים הללו, אם האדם צלול בדעתו והוא יכול וכשיר להביע את רצונו מול הצוות הרפואי, הוא יכול להביע את רצונו באשר לטיפולים רפואיים אשר נועדו להאריך את חייו כגון: חיבור להזנה מלאכותית (זונדה), ביצוע החייאה החייאה, תחילת חיבור למכונת הנשמה ועוד. 

במידה ואדם אינו מסוגל להביע את רצונו, ישנם כלים שבעזרתם חוק החולה הנוטה למות מאפשר לאדם לקבוע הנחיות רפואיות מקדימות ו/או למנות מיופה כח לצורך קבלת החלטות לשלב זה. 

להימנע או לא להימנע – 31 הנחיות רפואיות

טופס "הנחיות מקדימות" מכוח חוק החולה הנוטה למות, מונה כ- 31 פעולות רפואיות אשר מטרתן מתן הוראות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם לא יהיו כשירים לקבל החלטות, כדי להימנע מהארכת הסבל. לדוגמא: חיבור לדיאליזה, החייאה, כימותרפיה, הקרנות, ניתוחים גדולים כגון כריתת גפיים וכו'. את הטופס ניתן למלא בכל שלב בו הנכם כשירים וצלולים אך יש לזכור, כי הוראות אלו יכנסו לתוקף רק כאשר תוגדרו כחולה הנוטה למות וייתרו לכם בין 6 חודשים לשבועיים. 

חשוב לדעת! את טופס ההנחיות המקדימות ממלאים יחד עם רופא ו/או אחות ולא עם עו"ד, מהסיבה שישנו צורך בהסבר רפואי מפורט לגבי כל הנחיה והמשמעות שלה. לאחר מילוי וחתימה, נשלח הטופס למשרד הבריאות ושם הוא מופקד.

מה האפשרות במידה ואני לא רוצה להחליט?

במידה ואתם בוחרים שלא להחליט לגבי אותן פרוצדרות רפואיות, מכל סיבה שהיא, באפשרותכם למנות מיופה כח שיהיה מוסמך להחליט במקומכם על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לכם, במידה ותוגדרו חלילה כחולים הנוטים למות. 

איך זה מתבצע בפועל? 

בקטגוריה הזאת ישנם 2 טפסים, האחד ארוך והשני מקוצר. הטופס הארוך דומה לטופס הנחיות מקדימות ולכן יש למלא אותו על ידי רופא או אחות. לעומת זאת, הטופס המקוצר, יכול להיחתם מול עו"ד, היות והוא מכיל רשימה של 3 פעולות רפואיות בלבד. 

וכמה זה עולה לנו?

כל הטפסים הללו הינם טפסים חינמיים וניתן להשיגם בקישור של משרד הבריאות https://www.gov.il/he/service/dying-patient-request . 

כחלק מהשירות שאני מקנה ללקוחות שלי אשר עורכים אצלי ייפוי כח מתמשך, במידת הצורך ולפי רצון כל לקוח, אני אמלא עבורם את הטופס המקוצר ואף אפקיד אותו עבורם במשרד הבריאות. 

מה קורה לאחר סיום מילוי הטופס ושליחתו למשרד הבריאות?

לאחר מילוי הטפסים ושליחתם למשרד הבריאות, הטפסים נקלטים ומופקדים במאגר משרד הבריאות אשר מסונכרן עם בתי החולים בארץ (תהליך אשר אורך כמה חודשים). בנוסף, לאחר הפקדת הטפסים במשרד הבריאות, נשלח כרטיס (דומה לכרטיס אדי) אותו חשוב לשאת בארנק. 

לכמה זמן המסמכים האלו ברי תוקף?

הטפסים תקפים ל- 5 שנים. לאחר 5 שנים ניתן להחליט האם להשאיר את הטפסים עם הנחיות שניתנו, או לשנותם או לבטלם.